חלק י' -

'וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן':

הפשט הנבואי הוא שבאחרית הימים ,לארבע מאות שנה לפני השואה בערך ,אזלה אצל הרבנים של הימים ההם הסבלנות לחכות לגאולה ה'' וחשבו להחיש את הקץ:

וכהערב-רב בזמנו ,חפשו על דבר שיהיה במקום משה ,דברי אלהים חיים בסודות ונסתרות כפי דעתם המוטעה ,אשר ילכו לפניהם להביא אותם אל הגאולה האחרונה השלמה הסופית: וירד החשק המעוות הזה עד פעולתו הסופית בסוף דור הרביעי של עוון קץ בחב''ד ,ובחוצפה וגידוף וטיפשות ושיגעון ,מסתובבים ברחובות לצעוק בקול 'אנחנו רוצים את המשיח עכשיו'; כוונתם על המשיח שקר הזה הנמשח משמן סודות ס' הזוהר הפסול ,דרך המסננת של מקובלי צפת ובית ספר המגיד ודרך ס' התניא וכל שיטת חב''ד:

הרבה רמזים ב 'בושש' (בשש) ,ואין אנו אלא לתפקידנו לקשר את הנבואות הנאמרות והמכוסות בתורה אל זמן ההווה ,הוא זמן התגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון ,חיים:

וכמו שכל חטא העגל מתקשר ,בעונות הרבים ,בחטא הגדול והקשה של אחרית הימים ,גם כל פרט ממעשה העגל המובא בתורה יכולים להשיג מסקנות נבואיות לגאולה השלמה: והוא כי ב' פעמים שש הוא גם סגנון השלמות של הסימנים השלמים ,שהוא ב' פעמים שש שנים ,שש שנים מתחת לסימן הכוכבים ושש שנים מתחת לסימן מלכות השמים: ואלה הב' פעמים שש שנים בהם שלמות הדור הכפול של הדור הרביעי:

ומפני שמשה קבל את השם 'אהיה אשר אהיה' ,שזהו השם הקדוש המראה על הגאולה אף על שלש גאולות, גאולת מצרים, גאולת פורים והגאולה שלמה ,מובן שראש כל הנביאים גם התלמד מפי הגבורה על דברים עתידים ועל הגאולה השלמה, וכנודע שניתן למשה להסתכל באורו מראשית ועד סוף כל הדורות:

ואין זה סותר מכל צד מה שכל עיקר ההתגלות למשה ולישראל באותה הגאולה הראשונה ,אף נתינת התורה ,היה קשור בשם הראשון של שם 'אהיה': כי שם 'אהיה' ראשון לגאולה הראשונה ושם 'אשר' לגאולת מרדכי ואסתר ושם 'אהיה' אחרון הוא השם המתגלה מאת ה'' לגאול את ישראל ואת העולם בגאולה האחרונה הסופית: אבל למשה ניתן להסתכל עד סוף כל הדורות:

לא היה אפוא מוזר בעיניכם אם לסוף תקופת הארבעים יום ניתן למשה רבינו, עליו השלום לראות ולהתבונן בשש ולדעת את סוד הששה סימנים השלמים של הגאולה השלמה: והלא גם השש נקודות מעל למילת

יש לשער שזה היה בסוף העלייה מכיוון שענייניו מכוונים לדברים עתידים ומשה ראשית כל מחוקק עליון לישראל שתפקידו היה להביא את התורה לבני ישראל, את החוקים ואת המשפטים אשר ילכו בהם העם ואת המעשה אשר יעשון: אמנם אחרי שמשה קבל את התורה שהיה לומד מפי הגבורה,בסוף הראה ה'' למשה את הגאולות העתידות לבוא:

ומרומז הדבר בשש ,בשש שעות 'נוספות' אלה הסופיות שבהן ה'' היה מראה למשה סודות העתיד העומדים בשש ,בב' פעמים הששה סימנים הגדולים של הגאולה השלמה ,ברוך הוא וברוך שמו לעד המגלה עמוקות בתורה:

הנה צריכה לזה הקדמה על הקרבה המיוחדת של הערב-רב למשה ועוד יותר ממשה אל הערב-רב ,שלכן קורא להם ה'' כלפי משה 'עמך' כידוע:

והוא כי זכות בהם שרצו מרצונם ללכת אחרי העברים ולהפוך לחלק מהעם ונדבקו במשה והאמינו בשליחותו: וגם משה רבינו קבל אותם בשמחה גדולה ובחפץ לב: ולא בקש משה רשות על זה מהקדוש ברוך הוא ,מפני שהיה בטוח בלבו שדבר זה טוב בעיני ה'': ולמה הראה ה'' את גבורותיו בעשר מכות, אם לא שיפחדו מאלהי העברים ושאולי הטובים שבהם יתעוררו ברצון ללכת אחרי האמת: ובזה היה יחס מיוחד בין הערב-רב ובין משה ,ומכיוון שזכות בני יעקב לא הייתה בהם ,זכות משה, מושיעם, הייתה להם הכל:

ועל דרכינו אפשר לפרש שמרוב חיזוק הקשר ביניהם 'וירא העם' דווקא ,הוא עם הערב-רב ,והרגישו בנפשותיהם שמשה כבר הגיע לידיעת הגאולה השלמה והיה כבר מתבונן בשש: ואין פלא אם הם הרגישו את זה יותר מהשאר ,כי הם הם היו השורשים לישועות אומות העולם באחרית הימים ,והרגישו בנפשם ,אף מבלי לדעת כלום על העניינים עצמם ,באור של הסימנים האוניוורסליים: וגם למשה הייתה שמחה מיוחדת בידיעת ישועת ה'' אשר תתפשט לרחבי תבל בגאולה האחרונה: וזאת היא השרש לדרש חכמינו, זכרונם לברכה, ש'עמך' נקרא על משה:

ומטעם זה, בהתחלת אותן השעות, הערב-רב היה מרגיש הרגשות ורוח של שלום עליון והיו כבר מחכים על חזרת משה בכיליון עיניים מתי ירד משה מן ההר ,וכשלא ראוהו פחדו וכשפחדו נכנס השטן באמצע ובלבל את הכל:

ודווקא מרמה גבוהה ומחשבות נעלות ואהבה לה'' ולמשה ,בא השטן מתוך החפזון שלהם ,והראה להם דמות משה שטוח כמת על הרקיע ,והתחילו אומרים הנה זאת העליונות שהרגשנו , כי הגיע המועד להתאחדות ה'נאצל' ב'מאצילו' (כפי לשונם והשגתם) ועתה מי יהיה לנו לאלוה ולכלי אצילות האלהות במקום משה איש האלהים ? : ובזה נתעוררה בהם הטעות הקודמת הפנימית שלהם ,ומהטעות ירדו מדחי אל דחי במחשבות רעות והנהגות אכזריות ועבודת אלילים המצרית עד שנדמה להם כאילו מת פרעה וצריכים למהר לשים פרעה אחר במקומו ,ומעשה שטן מוריד את הכל שאחרי אהבתם הגדולה והמיוחדת למשה נעשה כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו ומה לנו ולמשה אם כבר הוא איננו בעולם איתנו ועלה למקומו למעלה וכו.?

וירדו דחי אל הערפל ,למיסטיקה הנסתרת של חרטומי מצרים וחשקו בשור ,כי אמרו שיוסף היה שליט על כל מצרים במזל שור ,ולכן השור סימן המזל לשלטון ישראל והצלחתו:

אז קם חור בעלת מרים והשתדל להשתיק אותם ,וקמו מהערב-רב נגדו והכוהו והרגוהו:

אז פחד אהרן מפשעם , ושלא יגרמו נזק על כל העם ,וחשב לתת להם דברים להתעסק בהם כדי שתהיה השהיית זמן:

ומעשה שטן לא חכו רגע וכולם, אנשים נשים וטף, פרקו את כל הדברים של זהב ואספו אותם ונתנו לאהרן:

שאל אותם אהרן ומה אני אעשה בהם ולא ידעו: באותו הרגע נתן להם השטן לזכור את מיכה שהיה אצל משה בהעלאת עצמות יוסף ,והיה לו השלט ששרח, בת אשר, מסרה למשה בכדי להעלות את עצמות יוסף מהנילוס ,ועל השלט היה כתוב 'עלה שור עלה שור':

לקח אהרן את הזהב ושם אותו בכור וזרק בפנים את השלט של מיכה 'ויצא העגל הזה': ורמז הוא שלא יצא עוון קץ מידי הערב-רב ,כי אם מידי הסוג של אהרן הכהן ,רבנים וחכמים ואף תמימי דרך שלא הבינו את מחשבת הערב-רב:

אז הייתה ערבוביה שלמה והחלפת ה'' באלהים אחרים וקמו לרקוד ולשחק ולקטר לעגל הזהב העומד ,וגם הולך כעגל חי על המזבח שבנה אהרן:

ואם כל זה ,בצעקה בטלה ובתקווה חסידית שאין בה ממש ,הזדרז אהרן באמונתו וקרא בקול רם 'חג לה'' מחר':

זה לחולים רבים מעמנו הקוראים לו 'ספר הזוהר הקדוש' ,והוא קדוש כעגל הזהב בזמנו וחייב שרפה: וכל מי שנפגע במוקשיו המצריים צריך תשובה והבנה חדשה וטהרה מן העבר: ומי שנפגע יותר מדי ואין לו רצון לצאת משם אחרי שהוא שמע וידע שלא מעבודת ה'' הוא כל זה ,אין לו כפרה או שתהיה מיתתו כפרתו ,וטוב לו אותו העונש מעונשי עולם הבא: כי עבודה זרה ממש היא ולא תעזרו טענות חסידיות שאין בהן ממש:

ומשה רבינו ,שידע גם את המנטליות שלהם וגם את כל פרטי עבודותיהם הזרות ויסודות טעויותם ,ידע כי, בכדי לשבור את שרש העבודה הזרה שלהם במחשבת אצילות האלהות ,היה צריך לשבור את הלוחות של עשרת הדברות:

ובדור הזה עוד לא נזדככו ההלכות הברורות על דברי אמונות והדעות אשר נבנו על פי יסוד עשר ספירות דאצילות: ולא ידעו ראשי העם להבחין בין ה'' האמיתי נותן התורה ובין האל המצומצם זעיר אנפין בן שני האלהים הקודמים לו אבא ואמא! נסתבכו בפילוסופיות ובנו ארמון גדול על יסוד הריקות והלכו במסורת בדויה ,ונפרדו מבלי דעת מאמונת שבטי יה'':

ולכן ,בעונות ,לא זכו הרבנים (חוץ ממעטים כר' יחיה אבן שלמה אלקאפח ויהודה ארי ממודנא וקצת אחרים שצעקו ולא נשמעו) לדעת את האיסורים באמונת האצילות, ולמרות חכמתם המרובה ,מוכרחים הם לשמוע להלכה אמיתית מחמורו של הגואל: אני אנער כי קשה הדיבור לחמורים ואתם החכמים בדור או בדורות הבאים תמלאו את דברי בהסברים ארוכים ומפורטים יותר ,כי חמור אני ולא נוער כי אם בעיקרים:

מה שנאמר בתורה ויאצל מן הרוח אצל משה הוא אין לו שום שייכות כלל ועיקר לאצילות של ספרי בבלתם ,וכל שכן שאין לו שום שייכות לעולם האצילות שלהם:

והוא עניין אצילות הרוח שהיה על משה שיאצל ממנו וירד לשבת על שבעים הזקנים:

מהו הלימוד הגדול? שלא תגיד איך היו טועים 'צדיקים' 'גדולים' 'קדושים' חכמים' 'יראי שמים בתכלית ובעלי מצות' כ משה קורדברו יצחק לוריה או המגיד ממזירוטש ואף הגאון מווילנה או הגאון מלבי''ם וכו. וכו. וכו.: כולם ביחד לא מגיעים למדרגת אהרן הקדוש:

וזה פסק הדין להורות: בדרך כלל כל הרבנים שחיו במשך הארבע מאות שנה האחרונות וידעי מס' הזוהר ושתקו או שקבלו דעת אחרים וסמכו עליהם ,וזה הרוב ,הם האהרן הנופל של אחרית הימים: והרבה מאד נפלו בחטא העגל הזה האחרון ולא היה בהם הכוח לחקור ולדעת ולמנוע ובכלל לא הבינו:

ויהיו כל ישראל תמימים עם ה'' אלהיו ,ויאהבו את ה'' ללכת בדרכיו ולהבין נפלאות מעולמו אשר ברא ,ולא יחפשו על 'נסתרות' שאין השכל האנושי עומד בהם: ויעלו מדרגה לדרגה כל אחד כפי כוחו וישמחו בחלקם ולא יבקשו את הגדולות מהם ויכירו במשקל כל דיבור ויבחינו בין תמים לחצוף בעבודת ה'':

..................................................................