הר
הבית הוא ההר שעליו נבנה בית המקדש.
הר
הבית נקרא כך על שם הכתוב: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים"1
"והר
הבית לבמות יער".2
הר
הבית הוא הר המוריה3 וכך כתוב על בית המקדש
שבנה שלמה: "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה".4
על הר
המוריה נאמר אחרי עקדת יצחק: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, אשר יאמר
היום בהר ה' יראה".5
פירש
רש"י: ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קורבנות,
שיאמרו לימי הדורות עליו, בהר זה יראה הקב"ה לעמו.6
שטחו
של הר הבית חמש מאות ואמה על חמש מאות אמה7.
יש שכתבו רמז למידה זו מהתורה, נאמר באהל מועד: "אורך החצר מאה באמה ורוחב
חמישים בחמישים"8.
המילה
בחמישים שלכאורה מיותרת בפסוק באה ללמד ששטח חצר המשכן הוא אחד חלקי חמישים משטחו
של הר הבית.9
ויש
שלמדו מידה זו מבנין המקדש המתואר בספר יחזקאל שנאמר בו: "לארבע רוחות מדדו
חומה לו סביב סביב, אורך חמש מאות ורוחב חמש מאות להבדיל בין הקודש לחול"10.
על
שטח זה של הר הבית שהוא חמש מאות אמה על חמש מאות אמה אין להוסיף מפני שמידה זו
נרמזה בפסוק "רוחב חמישים בחמישים", או מהפסוק "בהר ה' יראה"
שאין רשות להוסיף על ההר11.
עובי
הכתלים של החומה אינו כלול בשטח הר הבית12.
הר
הבית חלול תחתיו מפני הטומאה, בחלל בנויים שתי קומות של קשתות כשרגלי הקשתות
שבמפלס השני עומדות על גובהן של הקשתות שבמפלס הראשון.
החלל
והקשתות נבנו מחשש שמא יש קבר בעומק האדמה והטומאה העולה מקבר זה בוקעת ועולה
ומטמאה כל מה שכנגדה, אבל כשיש מעל הטומאה חלל טפח הרי הטומאה בוקעת עד החלל ולא
למעלה ממנו.
כנגד
היסודות האטומים שהקשתות התחתונות נשענות עליהם היה חלל הקשתות העליונות ונמצא
שתחת כל רצפת ההר היה חלל בגובה טפח13.
הר
הבית מקורה בתקרה14.
מיד
לאחר שחרור הר הבית, במלחמת ששת הימים, הורה הרב גורן זצ"ל לחיל הנדסה לערוך
מדידות על הר הבית15.
נתוני
המדידות של ההר הם:
צדו
המזרחי של הר הבית אורכו 450 מטר.
צדו
המערבי של הר הבית אורכו 475 מטר.
צדו
הצפוני של הר הבית רוחבו 3025 מטר.
צדו
הדרומי של הר הבית רוחבו 275 מטר.
נתונים
אלה מעוררים שאלה, הרי הוברר לעיל ששטחו של הר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה
ושמידה זו רמוזה בתורה ואין להוסיף על שטח זה.
חמש
מאות אמה לפי מידת הגר"ח נאה הוא 240 מטר, ולפי מידת החזו"א 288 מטר.
ואם
כן במקום ששטחו של הר הבית יהיה ריבוע במידות הנ"ל, הר הבית הנראה לעינינו
ארוך יות מרוחבו במידה ניכרת.
מכאן
עלינו להגיע למסקנה שלהר הבית נוספו שטחים נוספים מחוץ לשטח המקודש.
מקור
לכך אפשר למצוא בספריו של יוסף בן מתתיהו16:
מסקנה
זו מקובלת על העוסקים בחקר הר הבית מהם:
מסקנה
זו מקובלת על העוסקים בחקר הר הבית מהם: הר י.מ. טוקצנסקי זצ"ל17, הר שלמה גורן זצ"ל18, הרב זלמן קורן19 ועוד.
התוספות
של הר הבית לא נתקדשו משתי סיבות:
א. כפי
שנאמר לעיל אין אפשרות להוסיף על חמש מאות אמה20.
ב. כדי
לקדש שטחים חדשים צריך מלך, נביא, אורים ותומים וסנהדרין21, ובזמנו של הורדוס לא היה נביא ואורים
ותומים.
ואם
כן לא היתה אפשרות הלכתית לקדש את התוספות שהוסיף הורדוס על שטחו של הר הבית, מכאן
שלשטחים אלה אין שום קדושה מיוחדת.
בנקודה
הגבוהה ביותר בשטח הר הבית כיום חשוף הסלע הטבעי, סלע זה נמצא מתחת לכיפת הסלע.
על
סלע זה כתב הרדב"ז:
הדבר
ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה
בלי
ספק הנקרא אצלם אל-סכרא (כיפת הסלע)
אין
ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר
עליה היה הארון בבית קודש הקודשים בצד מערב22.
על
קביעתו של הרדב"ז דמכו פוסקים רבים שביססו והוכיחו את דבריו23.
על
סמך זיהוי אבן השתיה אפשר לקבוע את גבולות הר הבית המקודשים ששטחם חמש מאות אמה על
חמש מאות אמה. הגבול הדרומי עובר מצפון לשער המוגרבים והגבול הצפוני נמצא במרחק של
287 מטר משם.
הר
הבית מתחילתו ועד שער ניקנור נקרא מחנה לויה, כשם שהיה במדבר מחנה לויה שנאמר
"וסביב למשכן יחנו"24 כך היה
בירושלים מפתח הר הבית ועד שער ניקנור25.
קדושת
הר הבית בשטח זה היא שאין זבים, זבות, נדות, ולדות ובעל קרי נכנסים לשם26.
מדין
תורה טמא מת מותר בכניסה להר הבית מתחילתו ועד לשער ניקנור ואפילו מותר להכניס את
המת עצמו להר הבית שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עימו"27.
ודרש
חז"ל: "עימו" במחנה לויה28.
מדרבנן
אסור לטמא מת להכנס מהחיל ולפנים. החיל הוא חומה המקיפה את העזרה29.
מהאמור
לעיל עולה שבמתחם הר הבית הנראה כיום ישנם אזורים בצפון ובדרום שאינם קדושים
בקדושת הר הבית ודינם כדין רחבת הכותל.
כמו
כן ישנם אזורים נרחבים המותרים בכניסה לטמאי מת אחרי טבילה במקוה תוך הקפדה יתירה
על הלכות טהרה, חציצה וטבילה30.
גדולי
ישראל קראו להקים בית כנסת באזור המותר בכניסה לטמאי מת , ונביא את דבריהם של שלשה
מהם:
הרב
י.מ. טוקצינסקי זצ"ל: אלא שבזמן שתהא ברשותנו לבנות בית תפילה במקום הקודש, בטרם
ביאת המשיח, אפשר לדבר על בנין בית תפילה בהר הבית קודם לעזרה ולמקום
החיל, ומקום כזה נקל להגביל את גבולו31.
הרב
שלמה גורן שצ"ל: אין כל מניעה הלכתית להקים בית תפילה מרווח בדרומו של
הר הבית, שהכניסה אליו תהיה דרך שער המוגרבים.
לאחר
שנתברר באר היטב שברבוע הזה המשתרע משער המוגרבים במערב עד הפינה הדרומית של הר
הבית, ומשער המוגרבים בקו ישר מזרחה עד החומה המזרחית אין כל חשש איסור
כניסה לטמאי מת.
אליו
אפשר לצרף גם לפחות 25 מטר צפונה לשער המוגרבים שאין עליהם חשש למיקום העזרה32.
הרשל"צ
הרב מרדכי אליהו שליט"א: חוזר אני לעניות דעתו על הצעתו והיא לבנות בית
כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח המותר להכנס אליו, והכניסה והיציאה תהא
מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר מהמקום המותר33.
מכאן
מופנית הקריאה והדרישה למופקדים על המקומות הקדושים לסמן על הר הבית בצורה ברורה
את האזורים המותרים בכניסה לטמאי מת ולהתחיל בבנית בית כנסת במקום זה. זאת בנוסף
לדרישה להתחיל בהכנות מעשיות לבנית המזבח ולחידוש עבודת קורבנות הציבור שיש התר
לעשותם גם על ידי טמאי מת34.
ומתוך
התעוררות שתבא מלמטה נזכה כבר בזמן הקרוב ויתקים בנו "והביאותים אל הר קודש
ושמחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".
1 ישעיהו ב ב, רא"ש מידות פ"ב מ"א.
2 ירמיהו כו יח, מיכה ג יב.
3 רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א.
4 דהי"ב ג א.
5 בראשית כב יד.
6
רש"י שם.
7 מידות פ"ב מ"א, רמב"ם בה"ב פ"ה ה"א.
8 שמות כז יח.
9 רא"ש למידות פ"ב מ"א, הגר"א שם בשם הירושלמי,
רש"י לדהי"א כח יט ששמואל דרש כן ברוה"ק ולימד לדוד.
10 יחזקאל מב כ, קרית ספר לבה"ב פ"ה ה"א, עין ברש"י שם
שהמידות הם בקנים וכל קנה הוא שש אמות.
11 רש"ש לסנהדרין ב" אולי, אור שמח בה"ב פ"ו ה"י,
מקדש דוד ח"ב סימן כז.
12 תפארת ישראל למידות פ"ב מ"א.
13 פרה פ"ג מ"ג, רמב"ם פרה אדומה פ"ב ה"ז,
בה"ב פ"ה ה"א, עין במשנה למלך בה"ב פ"א ה"יג שתחת
המזבח לא היה חלל ולא היו קשתות.
14 ירושלמי תענית פ"ג ה"ט, רמב"ם בה"ב פ"ה
ה"א.
15 הר גורן בספרו הר הבית פרק טז.
16 מלחמות היהודים ספר חמישי ה
א וקדמוניות היהודים ספר טו יא ג.
17 עיר הקודש והמקדש ח"ד פ"א.
18 הר הבית פ"יז.
19 חצרות בית ה' פ"ג.
20 עין במקור 11.
21
רמב"ם בה"ב פ"ו ה"יא.
22 שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תרצא.
23 הרב צבי הירש קלישר בספרו דרישת ציון, הרב יהוסף שווארץ בספרו תבואות
הארץ, שו"ת חתם סופר יו"ד תשובה כלו, הרב צבי פסח פראנק בשו"ת הר
צבי, חפץ חיים בספרו לקוטי הלכות לזבחים נו, הרב זלמן קורן בספרו חצרות בית ה',
הרב אביגדור אלבום בספרו תורת הבית, הרב ישראל אריאל בספרו בית ה' נלך.
24 במדבר א ג.
25 רמב"ם בה"ב פ"ז ה"יא, טו.
26 רמב"ם ביאת המקדש פ"ג ה"ג, ברמב"ם לא הזכיר את דינו
של בעל קרי, וכתבו המשנה למלך בה"ב פ"ו ה"טו וביאת המקדש פ"ג
ה"ג, החיד"א בברכי יוסף או"ח תנז ה, מנחת חנוך תקסה ועוד שהוא הדין
לבעל קרי, ויש שהסבירו שכן דעת הרמב"ם.
27 שמות יג יט.
28 תוספתא כלים בבק"מ פ"א, פסחים סז., רמב"ם ביאת המקדש
פ"ג ה"ג.
29 רמב"ם ביאת המקדש פ"ג ה"ד, בה"ב פ"ה ה"ג.
30 הלכות עליה להר הבית בזמן הזה, הלכות טבילה כהלכתה לעולים להר הבית,
בהוצאת ישיבת "הרעיון היהודי".
31 עיר הקודש והמקדש ח"ה עמ' טו.
32 הר הבית עמ' תכו.
33 תחומין ג.
34 גליונות הרעיון היהודי שעורים בעניני המקדש 6-7.