ארנון אורן, "חברו הטוב ביותר של הכלב", ובוטש כלבלב העיר בפינתם על קצה הכפה, מציגים את הקשר הכל כך מדהים בין האדם וחברו בלב ובנפש הכלב.
חוויות מדהימות מהצמד שהוביל באג'יליטי. על כלבים וילדים, תזונה ומשמעת, ממש ללקק את האצבעות... אבל קודם נעשה הכרות קצרה.
|
|
האו Do You Do ?
מאת: ארנון אורן
|
שלום לכם גולשים יקרים.
מה קורה? איך הגלים? גבוהים?
זו הפעם הראשונה שאני כותב לאתר ב- net ואני חבל"ז מתרגש. ממש יורד לי ריר מהפה, האחוריים שלי זזים בקצב מצד לצד בלי שליטה, הלשון שלי בחוץ והדופק ממש בפורמולה 1... יש לי התכווצות אפילו באף, ממש סערת קולטנים.
אה כן, יש לי ספונסר- אתם יודעים, זה שמאכיל אותי, מטפל בצרכיי, וגם הוא מראה סימני התרגשות אבל הוא שולט בעצמו יותר...
כן, אני נזכר בעידן הקרח בו נפגשנו, ליד האש במדורה ליד איזה אגם בתוך מערה.
מבולבלים? טוב, בואו נעשה סדר בדברים:
שמי בוטש, אני כמו כל שחור - חתיך - Black is Beautiful. אני חלק שיער ושרמנטי, בקיצור כזה שבחורות מתכופפות בשבילו ומגניבות לו ליטוף ואפילו גוהרות ומנשקות אותו. לא, זה לא קטע של פורנו לאתר סקס - אני כלב!!
ועכשיו אחרי שקצת הכרנו בואו נדבר על מה שכולם יודעים שמניע את העולם:
האוכל, סקס ובעיות התנהגותיות (פסיכולוגיה בסיסית). יש לי שתי עצות לכל אחד שרוצה שאני וחבריי נהיה שלו לנצח:
א. אל תעשה לכלבך מה ששנוא עליו...
ב. אל תחשוב שכל מה שצריך לעשות שנוא עליו...
|
כמו כמה "יידישא מאמא", שיצא לי להכיר גם לי יש לב ורגשות אבל יתרונותיי ומגבלותיי שונים משלכם אתם שהולכים על שניים (פרימטים מפותחים - עלכ'). אם תכירו בהבדל אז תהיו "על הסוס" - אופס התכוונתי על הכלב. הטבע נתן לי חושים מחודדים, יצרים מפותחים, תגובות מהירות כברק, וכל התבשיל הזה מתובל בהמון שמחת חיים ומוגש לכם ההולכים על שניים על מגש סולח של כסף, כי אנחנו פשוט מעריצים אתכם. לפעמים אני שואל למה?
אני אינני כלב מאולף, אני כלב מחונך. ז"א התנהגותי היא תוצר של מה שהקנתם לי לטוב ולרע. אם אני "רע" זה משום שהתנתם אותי למעשים רעים. אז, חבר'ה בלי תלונות לנציב קבילות הכלבים. עשו משהו לשינוי... אני מפותח אבל צריך הכוונה.
טוב, חסל סדר ברבורים, הגיע הזמן, אני עולה על הספה (תרתי משמע) ומתחיל אנליזה. אני שוקע בטראנס היפנוטי ונזכר בפרויד (ספר לי על ילדותך...). הרבה מילדותי אני לא זוכר- מה לעשות הייתי גור... אני זוכר קטעים עם האחים שלי- דחקות, דחיפות וטיפוסים בדרך לפטמות, משחקי התגוששות עם אחיי ואחיותיי. אתם קוראים לזה סוציאליזציה (חברות), אני קורא לזה דרך הטבע.
אם הייתי מהדומיננטיים או מהכנועים, הייתם קוראים לי ערס או לפלף. אם הייתי במקום טוב באמצע הייתם קוראים לי אחד מהחבר'ה. העניין הוא שאתם בני האדם לא יודעים להבדיל מי אני ומה אני ואיזה אופי בסיסי מניע אותי.
|
|
הרבה פעמים הטעות שלכם מתחילה בעת בחירתי על ידכם, לדוגמא: אם אני פעלתן, סקרן, כוחני, קפיץ ועם הרבה "ביצים", איך אני אמור להסתדר עם בעלים שבכדי שיזוז ויראה סימני חיים, אני אצטרך להכניס לו קצת פלפל?
הבנתם את זה, שטקר? גור פעיל ובעלים פלגמט לא ילך. תראו כמה גירושים יש אצלכם בעידן המודרני הזה, כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.
תשתדלו לא להוציא לי את "המוצצים" מהפה בדיוק כשאני כל כך בסבבה, תשאלו אח"כ ואני אסביר הכל. אם לקחתי את הקבאב מהמנגל לפני שהתבשל זה בגלל, שלא רציתי שתהרסו אותו כי הוא ממש BARF. כשאני לדוגמא לועס את נעלי הגוצי אני משמיד כל דבר שיש לו קשר לניצול גופה של חיה.
עוד כלל ברזל: אל תטעו, כל התינוקות/הגורים הם חמודים, ממש אפרסקים, אבל זה לא חוכמה לחשוב שזה יישאר לנצח, אנחנו מתבגרים ונהיים עוד יותר טובים, רוכשים השכלה לרצות אתכם יותר ואתם צריכים לעזור לנו לעזור לכם. יש לנו כל כך הרבה להעניק לכם אם רק תדעו לקבל.
באחרונה נעשו מחקרים שמראים שאנחנו אחלה תרופה לזקנים, וחריגים.
אנו באים אליכם בני האדם לבתי אבות, בתי חולים, מוסדות לחינוך מיוחד
גם אם אתם לא בדיוק הכי יפים, מוכשרים ומקובלים - אתם פורחים. יש לנו את זה.
"אל תתאמצו" לקלקל לנו את האינסטינקט שטבוע בנו לתת לכם הכול ללא תנאים והתניות. אנו עושים את זה מכל הלב. מידי פעם אני אנבח לכם מתחת לחלון ואל מול הירח אז אולי תראו את נקודת מבטי הנמוכה (הרי אני על ארבע).
What Ever You Do אנחנו הכלבים, כל-בו של מסירות ואהבה (רק שזה בחינם ולא צריך לבקש תווי קנייה)... אנחנו שלכם למפרע.
שלכם באהבה, בוטש
|
|
|
