ג'סיקה שלנו הייתה קרן האור בחיינו לתקופה קצרה ומאושרת עד בלי די. לצערנו נקטעה קרן האור שלנו על ידי חסר לב ומצפון שדרס אותה בחניית ביתנו ואפילו לא טרח לעצור ולהודיע לנו שהיא נפגעה.
כדי להוסיף חטא על פשע הוא ברח לבית הכנסת כדי שלא יגלו אותו (זה היה יום שישי אחר הצהריים).
עשינו כל שניתן למענה. נשארנו ערים ושמרנו עליה 24 שעות ביממה. שמנו לה מסכת חמצן כל חצי שעה לאינהלציות אבל כלום לא עזר. בניתוח שלאחר המוות התברר לנו שנוקבה הריאה שלה ומהרגע בו נפגעה כבר אי אפשר היה לעשות כלום.
את ג'סיקה לקחנו מאימא בגיל 8 שבועות. זה גיל אידיאלי להפרדת גור מאמו בגלל שהוא כבר מספיק בוגר ולמד מה שאפשר. לג'סיקה היו עוד 5 אחים ואחיות.
מבחינתי זו בכלל לא הייתה שאלה של בחירה, ברגע בו ג'סיקה ואני נפגשנו היה ברור לשתינו שאנחנו שייכות אחת לשניה.
היא הייתה הדבר המתוק ביותר שנתקלתי בו אי פעם. היא הייתה חכמה וסקרנית ורצתה כל הזמן ללמוד דברים חדשים. היא אהבה מאוד לשחק ונהנתה מנוכחותם של שני החתולים ושני הכלבים שלנו.
כולם אהבו את ג'סיקה והיא תמיד גרמה רק אושר וצחוק לכל מי שזכה להיות בנוכחותה. מי שלא חווה אושר כזה מימיו לא יכול להבין על מה אנו מדברים אבל מי שחווה זאת אנו בטוחים מזדהה אתנו עכשיו.
צר לנו שזכינו לכל כך מעט זמן בקרבתה ואנו מקווים כי היא עברה לעולם שכולו טוב, עולם בו היא ממשיכה להיות שמחה ומאושרת.
