מסה על סוד הקסם של טירוף הדעת (מתוך "אמנות המחשבה")

האלוהות היא מקור היופי. עלינו להודות לאלוהים על כל יופי שהרי האדם איננו מסוגל ליצור יופי יש מאין.

       הטפל מאחד את כל בני-האדם. מחשבתם של אנשים מאוחדת לכשזה נוגע למקרים פרטיים ומפולגת לכשזה נוגע להקשרים מערכתיים. הטפל הוא העיקר בחיים. אנשים יסכימו לשמוע אנקדוטה אווילית או איזה רעיון דל-רוח. הם בוחנים אינטונציות, מכוניות, חיוכים וכו'. הם יסרבו לשמוע דבר-מה שאיננו טפל. אנשים קטנים מכדי להכיל רעיונות גדולים. אנשים קטנים מכדי להכיל רעיונות גדולים.

       הסטייה היא המוטיבציה החזקה מכל. זר ומנוכר היה ישו לחסד בטרם אימצו. ישו נהג שלא כפי טבעו. האם תרזה הייתה אם-כל-המרשעות לולא הייתה סוטה. הכמיהה למציאת חיים אחרים על פני היקום היא דוגמא לסטייה פופולרית. הפניה לדת היא סטייה פופולרית נוספת. איש לא באמת מתעניין בשלומו של האל, אלא באיכות הסטייה. לא רבים האנשים שמוכנים להודות בכך, אבל לזר ולמנוכר יש לא פחות כוח משיכה משיש לו כוח הרתעה. הטבע מחייב סטייה לשם המשך קיומו.

       גדל האדם להאמין שרק הדברים הלא-מופשטים ממשיים. למעשה אלה-הם חושי-השכל שממשיים כפי שאנו תופסים ממשות: אוטונומית ומוחלטת. נניח שאתה מביט בפרח. אם הפרח לא ייקלט בזוית ראייתך, בין אם הנך עיוור או שמבטך הוסט, הפרח לא יהיה שם. חזיונות גדולה לעולם אינם כמלים והם מצויים גם בחלומות, גם כשעיניך אינן פקוחות.

       ללא אלוהים חגב האדם ועם האלוהים הוא חגב גם כן. השאלה היא המפתח שמצוי בכיס הכסיל. כיסיו של המשועבד ריקים. והכסיל תוהה אם אלוהות ללא שעבוד היא מן האפשר. והכסיל יודע שדבר לא ישווה לאותן תחושות אלוהיות בזויות של אמת וחסד.

       מבלבלות הבריות בין הנאה לחיי תכלית. כל אותם רודפי הנאה ראויים לגנאי. גם כן אלה-שמחשבתם נתונה לכמיהה לאושר. אולם במה חטא הלה שעוד נותר לו דבר-מה הכרחי ונחוץ לעשות כאן? במה חטא הלה שהאוויר הלז מעפש את ריאותיו? במה חטא-הלה שהבל פיות זרים מזהם את שיעולו הבריא. האם יש כאב שחד ממילותיה (כן, מילים של ממש) של חית השדה? הלא לא רק לכם נועדו השמש והציפורים! הניחו לאחרים להשיג את השמש והציפורים שאין להם! אם יש איזה דבר-מה שנותר לך לעשות.

       במה שונה הפרט מכל אותן חיות שהוא נוטל מהן חירותן? לא שונה בדבר. הקורבן יכול רק לקרבן. אלא אם כן הוא עז דיו כדי לזקוף גו. מהלכות להן הבריות בצינוקן הצר וקומתן כבר אינה כשהייתה. מה הן יודעות על החיים שמחוץ-לצינוק? לא יודעות דבר. תוחבות אצבעותיהן הגסות והכהות אל טוהר המידות של החיה ובכך גוזרות על עצמן שאול. כשם שפעמים כה רבות עלה בדעתו של-הפרט לעשות דבר-מה ולא היה יכול - מפני עובי השלשלאות ודלות כוח הרצון.

       ככל שרב המובן מאליו כך יש פחות שראוי לחקר. וללא חקר אין השתהות. כן? חובה על האדם לשהות באטמוספירה בה רב הנסתר על הגלוי. ואם דנים אנו בענייני חושי השכל, ראוי שדבר לא יהא בגדר מובן מאליו. רועם אני על מיפוי הגלובוס, אולם זה הכרח עבור המין האנושי ואף מעיד על סקרנות חיובית. יותר מכך רועם אני על מיפוי נפש האדם, לפי שאת הנפש לא ניתן למפות.