על מה אנחנו מדברים?
בלשון המדוברת של מוגלגים, אנחנו מדברים על רוחות; אם להיות מדויקים, הרוחות החיות (או ליתר דיוק "מתות") בהוגוורטס. אבל מוגלגים נאורים שכמונו יודעים טוב יותר מזה, מאחר שיש רוחות שהן לא ממש רוחות. פיבס המפחידן הוא אחד מהם, או אם לצטט את ניק כמעט-בלי-ראש: "הוא אינו רוח-רפאים רגיל-" (א"ח7). ישנם שני מושגים שמתקשרים למילה זו בה"פ לקסיקון: רוחות-רפאים (כמו פיבס) ורוּלים (כמו שיש לוויזלים בעליית הגג) [המאמר נכתב לפני שיצא הספר חיות הפלא והיכן למצוא אותן שמראה כי הרול הוא חית פלא].

אם אני אדבק לבלשנות (היגיון פשוט), הענקתי ל"רוח" שני תחומים סמנטיים (הראשון הוא מונח כללי לכל הפרטים, והשני הוא מינוי ספציפי של אחד מלפחות שלושת סוגי הרוחות). אבל ל"אנשים קיימים חסרי התגלמות ממשית" יש משמעות די תמציתית, והיא הופכת את המילה "רוח" למשעממת. כמובן שזה מעלה את השאלה אם הדיוקנאות גם מגלים אישיות קיימת חסרת התגלמות, אז רק כדי ללבן את העניינים, אני אתקן את זה ל"אנשים קיימים חסרי התגלמות ממשית, מלבד דיוקנאות", מונח די מניח את הדעת.

מי הם?
בא"ח, פרק 7, אנו קוראים ש"כעשרים רוחות רפאים זרמו זה עתה דרך הקיר האחורי," כך שיש עוד כמה רוחות בהוגוורטס שלא היה לנו העונג להכירן. הרוחות שמייצגות כל בית הן: ניק כמעט-בלי-ראש (גריפינדור), הברון המגועל (סלית'רין) הגברת האפורה (רייבנקלו) והכומר השמן (הפלפאף). ראינו את כולם חוץ מהגברת האפורה. במספר ראיונות (שכוללים שעה אחת), ג'.ק.ר הבטיחה לנו שהגברת האפורה הופיעה בא"ח, רק שלא הזכירו את שמה. [היא חלפה על פני הארי במסדרון בדרכו לראי של ינפתא בפרק 12 של א"ח – נערך] השלושה האחרים (במיוחד ניק כמעט בלי ראש) מוצגים בא"ח ומושמים כדמויות רגילות לאחר כן. הכומר השמן מוצג כנעים ודי שתקן (הוא זה שהציע לסלוח לפיבס בתחילת א"ח), ומכאן ועתה משמש מודל לחיקוי להפלפאפים. למה הברון המגועל מכוסה בכתמי דם, אף אחד לא ממש רוצה לדעת זאת, אבל הוא גם מתאים לתדמית של סלית'רין של התנהגות אלימה.

ניק כמעט-בלי-ראש לא ממחיש את הגבורה של הוגוורטס לחלוטין כמו הכומר השמן והברון המגואל, למרות זאת הוא נדיב בקשר להצלת הארי ממשרדו של פילץ' בח"ס. בקשר לסיפורו האישי, סביר להניח שראשו נערף 350+ או 499 שנים לפני שהארי נכנס להוגוורטס. הוא היה בולט במיוחד בח"ס, כשהוא הזמין את הארי, רון והרמיוני ליום המוות ה-500 שלו ולאחר מכן הוא אובן בידי הבסיליסק. הוא היה נהרג בידי המבט שלו, אלמלא היה כבר מת.

אנו מכירים עוד אנשים קיימים חסרי התגלמות ממשית שלא משתייכים לשום בית:

מירטל המייללת שסובלת מפצעי בגרות וקורבן לפלישה הראשונה של הבסיליסק לטירת הוגוורטס. היא הופיעה בח"ס, ושם למדנו על סיפורה, ושוב פעם בג"א, שם ביקרה את הארי באמבטיית המדריכים והראתה עניין רב במדריכים עירומים.

פרופסור בינס, המלמד את תולדות הקסם, הוא הרוח היחידה שמלמדת בהוגוורטס (אבל השאלה היא אם בכלל התלמידים שלו באמת למדו משהו ממנו). הוא בהחלט הרוח הכי מרדימה שיש. למרות את חוסר המוחשיות של עצמו, בינס נאמן לעובדות מוצקות ונוקשות: הוא מכחיש פעם רבות את האגדה על חדר הסודות בגלל חוסר ראיות מוצקות.
דבר מוזר על בינס: ג'.ק.ר אמרה שבד"כ רוחות הן לא שמחות ומדוכאות, ורובן חוו מוות אלים. כולן חוץ מבינס: הוא סתם מת לילה אחד וחזר ללמד למחרת בבוקר, ללא גוף. האם האלימות פה יכולה להיות שהוא שיעמם את עצמו עד מוות? ;)

פיבס, כפי שתואר כבר קודם לכן, הוא לא רוח ראויה אלא פולטרגייסט. משמעות המילה היא "רוח פורענית", שהיא מתארת את פיבס ב-ד-י-ו-ק. האדם היחיד בטירה שעושה על פיבס איזשהו רושם הוא הברון המגועל. בניגוד לרוחות האחרות, הוא צבעוני, לעומת צבעם האפור ודמוי הפנינה. הוא גם מצחיק - פיבס ממלא את השורות הריקות שבמזמורי חג המולד במילים גסות באחד מהקטעים המצחיקים ביותר בג"א. אולם לפיבס יש אישיות תת-אנושית: הוא נהנה מכל האירועים המפחידים שקורים בהוגוורטס (ההתאבנויות בח"ס, האימה שהושרתה בעקבות בריחתו של סיריוס בלק בא"א) ועדיין הוא לא בדיוק מרושע. הוא לא אנושי מספיק בכדי לצרוך הערכה מוסרית. לפיכך, הניחוש שלי הוא שהוא בכלל אדם קדום וכנראה שייך לצורת מיון שונה משאר הרוחות.

מה נרצה לדעת עליהן?
באחד מראיונותיה, ג'.ק.ר אמרה שנלמד למה אנשים מסוימים הופכים לרוחות ולמה אחרים לא בספרים העתידיים. האם זאת אומרת שהתשובה המכריעה והקובעת ביותר תהיה משמעותית במיוחד לגבי כל הסדרה?

ישנם כמה וכמה סתירות בנוגע לרוחות והמידע עליהן. לדוגמה, למה לניק כמעט-בלי-ראש יש יום מוות 500 בח"ס לאחר שאמר להארי שהוא לא אכל כמעט 400 שנה בא"ח? (אני חושב שזוהי רק סתירה קטנה, אבל ראיתי תיאוריות שונות שחלקן עוד היו אמינות וחלקן הזויות לגמרי). עוד אחת: אם רוחות לא יכולות לשתות או לאכול, איך הם נתנו לניק כמעט-בלי-ראש את שיקוי הדודאים?