הדמויות

לונה לאבגוד היא מכשפה בשכבתה של ג'יני וחבריה לכיתה מחשיבים אותה למוזרה ומטורללת. היא זוכה למוניטין הזה בצדק. לונה היא פשוט לא כמו שאר הילדים בכלל. היא מתלבשת באופן שונה, היא מספרת על אמונותיה המוזרות לכל אחד שמוכן לשמוע, ובדרכים מסוימות כנראה שהיא בכלל לא מחוברת למה שקורה מסביבה. יש לה חוש מוזר להתנהגות הולמת במקום ציבורי. לדוגמא, למשחק הקווידיץ', שבו התלמידים הניפו שלטים וענדו צעיפים של הקבוצה אותה הם מעודדים, לונה חבשה כובע שבראשו היה ראש אריה בגודל אמיתי ששאג בצורה ריאליסטית ביותר.

לפעמים לונה היא הקורבן לבדיחות של אחרים. מאחורי גבה היא נקראת לונה המג'נונה (Loony Lovegood באנגלית). יש לה מנהג של לתחוב את שרביטה מאחורי האוזן בכדי להבטיח את מקומו אצלה. אחרים גונבים לה את רכושה במשך כל השנה והיא נאלצת לשים מודעות ביום האחרון ללימודים בכדי להשיבם אליה. מנהגיה המוזרים - לענוד מחרוזת פקקי בירצפת כתכשיט, לדוגמא - עושים אותה מטרה ללעג ולהצקות. למרות כל זאת, לונה היא מאוד סבלנית ומקבלת דברים. היא לא משיבה מלחמה למי שלועג לה ואפילו נראה שהיא לא מבחינה בכך, למרות שהיא בטוח מודעת לזה. היא יודעת שהכינוי שלה הוא לונה המג'נונה, למשל, והיא הזכירה את זה להארי כעניין של מה בכך.

הארי ראה את לונה בפעם הראשונה על רכבת האקספרס להוגוורטס ב-1 בספטמבר, 1995. הוא, ג'יני ונוויל חלקו איתה תא ברכבת. היא קראה עותק של עיתון הפקפקן במהופך. היא הודיעה לאחרים שאביה הוא עורך הפקפקן, עיתון שרוב הקוסמים והמכשפות מחשיבים כבדיחה (כשמו כן הוא). היא צחקה בקול רם בהגזמה, בהתה בשאר הילדים, ובעקרון עשתה את הנסיעה הזו לחוויה מוזרה ביותר. הארי חשב לעצמו, כשצ'ו במקרה עברה בתא שבו הם ישבו כדי להגיד שלום, שהוא מעדיף להיות בחברת ילדים "מקובלים" שצחקו מהבדיחה שהרגע סיפר מאשר להיראות עם לונה ונוויל.

הארי לא היה בטוח לגביה, במיוחד כאשר התברר לו שלונה היא היחידה שהוא מכיר שיכלה גם לראות את הת'סטראלים. היא אמרה לו שהוא שפוי בדיוק כמו שהיא שפויה, דבר שלא ממש הרגיע אותו, בהתחשב בכך שזה הגיע מלונה. במהלך השנה לונה הוכיחה עצמה כנאמנה להארי ולחבריו. היא תמכה בקבוצת גריפינדור נגד כל הבתים חוץ מביתה שלה, רייבנקלו. היא הכריזה שהיא מאמינה להארי בפני קבוצה של תלמידי רביעית מהשכבה שלה. היא הצטרפה לצ"ד ועבדה קשה. האימונים הללו השתלמו לה יפה מאוד בקרב במחלקת המיסתורין, שבמהלכו נלחמה לונה באומץ נגד אוכלי המוות.

הרגע אולי הכי גדול של לונה היה דווקא בסוף השנה. הארי סבל מאוד מאובדן סנדקו ובזבז כמה שעות בניסיונות לתקשר עם סיריוס. הוא ניסה מספר שיטות דומות לסיאנס ויצר קשר עם רוחות בניסיון לדבר עם המתים אבל לא מצא נחמה בכל אלה. כשלונה נתקלה בהארי, היא דיברה על הביטחון ששוכן בה שהיא יודעת שהיא תראה את אמה המנוחה שוב. האמרה הזו, שהיא כמעט לחלוטין אמונה נוצרית בחיים שאחרי המוות באה מילדה שמאמינה בהרבה דברים לא הגיוניים, היא זו שהסבה להארי נחת.

באופן מעניין ביותר, נראה שלונה יותר שלווה ושקטה מאשר בני גילה. היא לפעמים בוהה למרחק ונראה שהיא לא מחוברת למה שקורה סביבה. אמונותיה הלא-מבוססות, למרות שלא מובנות או מוסכמות בידי האנשים שסובבים אותה, בכל זאת נותנות לה קצת כבוד. בסוף שנת הלימודים 1995-96, היא יותר מוערכת כחברה בעיני הארי, רון והרמיוני.

משפחתה של לונה היא כנראה הלאבגודים שהוזכרו בג"א שגרים ליד הכפר אוטרי סנט קצ'פול. אביה הוא עורך הפקפקן. אימה הייתה מכשפה כשרונית ביותר שאהבה לערוך ניסויים. כאשר לונה הייתה בת תשע, אחד הכשפים של אימה לא הלך טוב והיא נהרגה. לונה עדיין מתגעגעת אליה מאוד לפעמים, אבל היא מוצאת נחמה בכך שהיא תראה אותה שוב ביום מן הימים בחיים שאחרי המוות.