רכבות הנוסעים של רכבת ישראל
פירוט אודות סוגי קרונות המתכת הקצרים
|
||
|
קרונות Orenstein & Koppel ('הקרונות הכחולים', 'או-קו', 'גרמנים') |
|
|
||
| 58-51 | מספרי הקרונות: | |
| 23.4 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| Orenstein & Koppel, גרמניה | יצרן מקורי: | |
| 1955 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
| 96 (קרון רגיל) | מספר מושבים מקורי: | |
| צדודית בעלת שיפולים מעוגלים של הגג בשני קצות הקרון. | מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
|
הערות:
כל הקרונות מדגם זה הוסבו החל משנת 1989 לקרונות כח/נוסעים. קרון 56 הוסב בשנת 1996 לקרון כח מלא. |
||
|
|
|
|
|
קרונות Carel Fouché ('קרפ', 'צרפתים') |
||
| 84-71 | מספרי הקרונות: | |
| 23.4 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| Carel Fouché, צרפת | יצרן מקורי: | |
| 1961 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
| קרון מזנון - 62 ; קרון רגיל - 96 | מספר מושבים מקורי: | |
|
צדודית כמעט מלבנית למעט השתפלות קלה של הגג בקצות הקרון. באמצע שנות השישים שודרגו המעברים בין הקרונות וכתוצאה מכך נוספה בליטה טרפזית גדולה בכל בקצה של כל קרון. |
מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
| הערות: עיצובי הפנים ומספרי המושבים השתנו משמעותית במהלך שירות הקרונות. | ||
|
|
|
|
| קרונות אל-חלד B10½t ('צרפתים') | ||
| 98-91 | מספרי הקרונות: | |
| 25.094 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| Carel Fouché, צרפת | יצרן מקורי: | |
| 1995 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
|
בעת כניסה לשירות ברכבת ישראל - 84 (בחלקם הותקנו מושבים נוספים) |
מספר מושבים מקורי: | |
|
ללא צביעה חיצונית. גימור פלדה מבריקה (או בגוון חום בעת שהקרונות מלוכלכים). דלתות הכניסה נפתחות כלפי פנים והן בעלות חלק אחד. |
מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
|
הערות:
נבנו בעבור הרכבת הצרפתית (SNCF) בשנים 1966-1959 כקרונות מחלקה ראשונה A9 מהסדרה DEV-Inox. בהמשך הוסבו למחלקה שנייה עם הסימול הנוכחי. נרכשו על-ידי 'הארגז', ישראל, בשנת 1994 במסגרת חוזה לשיפוץ קרונות של רכבת ישראל, ובהמשך הועברו לבעלות רכבת ישראל. מופעלים רק כמערכים בהם כל הקרונות הם מדגם זה מלבד קרון הכח. |
||
|
|
|
|
| קרונות ביניים של קרונועים לשעבר ('אסלינגנים') | ||
| 117-111 | מספרי הקרונות: | |
| 22.290 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| Esslingen/WMD, גרמניה | יצרן מקורי: | |
| בתצורת קרונות נוסעים רגילים - 1994-1992 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
| בתצורת קרונות נוסעים רגילים - 84 | מספר מושבים מקורי: | |
|
צדודית הקרונות מלבנית לחלוטין, למעט יחידות מיזוג האוויר. דלתות הכניסה נפתחות כלפי פנים והן בעלות שני חלקים. |
מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
|
הערות:
קרונות אלו נבנו במקור במחצית השנייה של שנות החמישים כקרונות ביניים של הקרונועים מתוצרת Esslingen והוצאו מהשירות בתצורה זו בסוף שנות השבעים . |
||
|
||
|
|
קרונות Boris Kidric ('יוגו', 'יוגוסלבים', 'מטלקה') |
|
|
||
| 643-601 | מספרי הקרונות: | |
| 23.4 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| Boris Kidric/Metalka, יוגוסלביה | יצרן מקורי: | |
| 1972-1964 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
| קרון מזנון - 79 ; קרון רגיל - 96 | מספר מושבים מקורי: | |
|
צדודית בעלת שיפולים זוויתיים של הגג בשני קצות הקרון. דלתות הכניסה משוקעות ביחס לקירות הקרון. |
מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
|
הערות:
עיצובי הפנים ומספרי המושבים השתנו משמעותית במהלך שירות הקרונות. קרון מספר 610 הוסב לקרון כח/נוסעים (בדומה להסבה של קרונות ה-'אוקו'). קרונות נוספים הוסבו לקרונות כח מלאים. |
||
|
|
|
|
|
קרונות Mk.IIC ('בריטים') |
||
| 688-681 | מספרי הקרונות: | |
| 20.644 מ' | אורך כולל של קרון: | |
| British Railways, בריטניה | יצרן מקורי: | |
| 1977 | כניסה לשירות ברכבת ישראל: | |
| 62 | מספר מושבים מקורי: | |
| מימדי גופם של קרונות אלו קטנים משמעותית מאלו של כל שאר סוגי קרונות הנוסעים של רכבת ישראל בתקופתם. דלתות הכניסה לקרון מצויות בפינותיו. | מאפיינים חיצוניים מזהים: | |
|
הערות:
קרונות אלו נבנו במקור בשנת 1970 ונקנו משומשים מהרכבת הבריטית (BR) מתוך כוונה להשתמש בהם כקרונות למקומות שמורים, עם עיצוב פנים משופר ביחס למה שהיה נהוג באותה תקופה ברכבת ישראל. כל הקרונות מסוג זה כבר הוצאו מהשירות ברכבת ישראל. |
||
לעמוד הראשי אודות רכבות נוסעים הקישו כאן
העמוד נבנה ועוצב על ידי חן מלינג
