ערד

ונדלים במעילים שחורים

ב20 ביוני, בסביבות השעה 10 בבוקר, לנגד עיניהם של העוברים ושבים, התפרצו שלושה חוליגנים אל מועדון השחמט – מקום אותו שוכר אזרח ארה"ב, אדי בקפורד, הממוקם ליד השוק של ערד. החוליגנים שברו כמה כיסאות, הפכו את כוננית הספרים ורמסו את הספרים.

אדי פנה למשטרה. מגני החוק והצדק אסרו על אדי (!) להופיע במועדון במשך שבועיים – משום שהוא, אתם מבינים, השתמש בכוח פיזי. בניגוד לכך, אל החוליגנים המזוקנים התייחסה המשטרה בסלחנות, מאחר והספרים שנרמסו היו ספרים נוצריים, הנמכרים בדרך כלל, באופן חופשי, בחנויות הספרים. ספרים אלה היו הן הברית החדשה והן התורה (התנ"ך).

כל זאת מתרחש במדינת ישראל הדמוקרטית. לפני זמן לא רב בגוואנטנאמו, בבית כלא בו היו עצורים טרוריסטים-מרצחים, חיילים אמריקאים "חיללו את הקוראן" כביכול – וסערה בינלאומית פרצה כתוצאה! הרשויות האמריקאיות היו צריכות להצדיק את עצמן, ולהתנצל... הקונפליקט שם היה בין חיילים שאינם משכילים במיוחד לבין פושעים מוסלמים, בעוד הקונפליקט שלנו בערד הוא בין "מומחים בתורה" ופילנטרופ נוצרי העוזר לעניים ולרעבים – כמו גם לשחקני השחמט חסרי הגג (אדי עצמו הוא חובב שחמט מובהק!).

בין אזרחי ישראל – מלבד יהודים ומוסלמים – חיים גם נוצרים, שהם בני משפחה למשפחות יהודיות. הם עובדים, משלמים מסים, משרתים בצבא. לפעמים הם שופכים את דמם ומקריבים את חייהם עבורנו, כאשר הם מגנים עלינו מאויבינו המבקשים להורגנו. לאנשים אלה הזכות להתפלל בהתאם לאמונתם (הדתות הן שונות, אך אלוהים הוא אחד!), לחגוג את חגיהם ולקרוא את כתבי הקודש שלהם... ואין בעובדה שאפשר להשיג אצל אדי בקפורד ספרות נוצרית דבר הנוגד את החוק בישראל.

כפי שאני רואה זאת (יהודי אשר, לרוע המזל, אינו שומר את כל המצוות), מה שהחוליגנים ה"אורתודוכסים" הללו עושים אינו רק הפרה של החוקים האזרחיים של מדינת ישראל, אלא שהם גם "גורמים לאנשים להתרחק לא רק מהם, אלא גם מאלוהים. חילול השם הוא חטא, אותו מחשיבה היהדות כחטא שאין עליו מחילה... התלמוד מכיר בהשפעת התנהגותם של אנשים דתיים על יחסם של האחרים לאלוהים וליהדות." ציטוט זה לקוח מהספר "העולם היהודי" מאת הרב יוסף טלושקין (מהפרק הנקרא "המוסר היהודי ובסיס האמונה").

בערב שבת, כאשר אדי מספק ארוחה עבור הנזקקים, כעשרים או שלושים "כובעים שחורים" באים למועדון ומתחילים לצעוק ולרקוד בפראות, בהפגינם את להיטותם להגן על הנפשות היהודיות מן "המיסיונרים הבוגדניים". "המצוות" האחרות שלהם כוללות: ניקוב צמיגי רכבו של אדי וחיבול במנעולים של דלת המועדון, אליו מגיעים מדי יום כחמישים קשישים – שחקני שחמט ודומינו. מעולם לא שמעתי דיון על נושאים דתיים במועדון (אדי דובר אנגלית בלבד), מה שכן מתרחש הוא טורנירי שחמט סדירים, הנערכים, בראש ובראשונה, בכל חג יהודי – פורים, פסח, שבועות – וביום הניצחון!

קלטת וידאו של העוולה שגרמו החוליגנים המזוקנים הוכנה. אני חושב שצריך לשלוח אותה ליהודים האמריקאים התומכים בקהילות הבטלנים ה"אורתודוכסים" הללו. הניחו לנותני החסות לראות את האנשים האלו במלוא תפארתם! ואז, אולי, יעזרו האמריקאים לשקם את הצדק מהר יותר מכפי שעושה זאת משטרת ערד.

עתה, כאשר גורל האנושות מונח על כף המאזניים במאבק בין התרבות היהודית-נוצרית לבין האיסלם, התנהגותם של עורכי-הפוגרום שלנו בערד גורמת נזק רב בעליל לאחדותן של אומותינו המתורבתות אל מול הטרור העולמי והאיסלם המיליטנטי.

כעת, לפיכך, עולה השאלה הבאה: לצד מי יעמדו בסופו של דבר עיריית ערד והמשטרה?

גרמן גורביץ'