מכתב
פתוח משחקני
השחמט של ערד
למועצה
הדתית ערד,
לרבנים:
בן-ציון
ליפסקר
יוסף
אלבו
מרדכי
וולקוביץ'
אנו
פונים אליכם
בתקווה
שהתערבותכם
תשנה את המצב
המסוכן בערד
מהר יותר
ובאופן יסודי
יותר מאשר
התערבות
המשטרה.
ב20
ביוני,
בסביבות השעה
10 בבוקר, לנגד
עיניהם של
העוברים
ושבים, התפרצו
שלושה
חוליגנים אל
מועדון השחמט –
מקום אותו
שוכר אזרח
ארה"ב, אדי
בקפורד, הממוקם
ליד השוק של
ערד.
החוליגנים
שברו כמה
כיסאות, הפכו
את כוננית הספרים
ורמסו ספרי
דת, ביניהם גם
את התורה.
בימי
שישי, כאשר
אדי מספק
ארוחות קטנות
של צדקה
לנזקקים,
כעשרים-שלושים
"חרדים"
מגיעים למקום
ומבצעים
ריקודים
פראיים
המלווים
בצעקות רמות.
אותם "אנשים
בשחור" איימו
על חיי אדי,
אשתו וחבריו,
ואף ניסו
לשכנע ילדה בת
ארבע לעזוב את
אימה ה"מלוכלכת"
ולעבור אליהם,
ה"חרדים".
"אלמונים"(!)
גרמו נזק
לרכבו של אדי
פעמים רבות, דבר
שגרם לתאונות
דרכים.
"אלמונים"
נפצו את חלונות
המועדון, גרמו
נזק למנעולי
הדלת, ותלו מודעות
הנושאות את
תמונותיהם של
אדי ואשתו ברחבי
ערד, המכריזות
עליהם כעל
אנשים
מסוכנים ליהודים
ומציינות את
כתובת ביתם.
מה הייתה מטרת
כל זה?
כאשר
הקשישים
משחקים שחמט
במועדון,
ה"חרדים"
עומדים לצדם,
מקווים, כך
נראה, לראות כיצד
אדי ממיר את
דתם של שחקני
השחמט לנצרות.
ולבסוף!!!
בלילה שבין
השלישי
לרביעי של
חודש אוגוסט,
ה"אלמונים"
הציתו את
המועדון. ספרי
דת עלו באש,
כמו גם
הרהיטים
וציוד שחקני
השחמט. שלא
באופן רצוני,
עולות במוח
אנלוגיות
היסטוריות. מי
שרף ספרים "לא
נכונים"? מי
קרא לפוגרומים?
התלמוד מכיר
בהשפעת
התנהגותם של
אנשי הדת על
יחסם של
האחרים
לאלהים
וליהדות.
פעולות
ה"חרדים" וה"אלמונים"
שצוינו לעיל
מחללות את שם
אלהים. חילול
השם הנו חטא,
אותו מחשיבה
היהדות כבלתי
נסלח.
רבנים
חכמים, יקרים!
אנו תקווה
שתאמרו את
דברכם בבתי
הכנסת, בישיבות
ובעיתונות.
אנא עשו זאת!
יו"ר
הוועדה
הציבורית של
מועדון השחמט,
רומן פינוס
חבר קבוצת
השחמט של ערד
מאז 1990, גרמן
גורביץ
11.08.2005