.מחלות הקרוהן והקוליטיס הכיבית נפוצות הרבה יותר אצל יהודים, ואחר כך בקרב לבנים שאינם יהודים
.השכיחות הנמוכה הנמוכה ביותר היא בקרב שחורים

כאשר מופיעים סימפטומים של המחלה ונערכות לחולה בדיקות דם יתגלה בבדיקות
.ריבוי לימפוציטים מסוג "טי" המעידים על דלקת מתמשכת שאינה ממקור חיידקי
.תאי הלימפוציטים מסוג "טי" יופיעו בבדיקת ביופסיה במבנה מחובר הקרוי גרנולומה
.הגרנולומה מבקעת את דופן המעי, חודרת לתוכו ויוצרת קרישי דם באיזור
גרנולומות אלו יופיעו בצורת שרשרות של טרומבוציטים היוצאות משליטה באיזור
.הנגוע ומפרישות חומר המוכר בשם טי-אן-אף המעורר את התהליך הדלקתי

.בבירור תהליך הווצרות הדלקת עלה כי הטי-אן-אף המופרש מהתאים יוצר בעיה
.לכן נעשים נסיונות לפתח תרופה שתמנע את הווצרות הטי-אן-אף

במחקרים שנעשו בארצות הברית ובאירופה בחיות מעבדה, נעשה שימוש בחלבון המשמש כנוגדן לטי-אן-אף
.בהצלחה רבה. חיות המעבדה שהודבקו בקרוהן ובקוליטיס - נרפאו מהטיפול
בנסיונות באנשים הסתבר כי ישנה הצלחה יפה ושיפור בחלק גדול מן החולים
.שטופלו, אולם ההשפעה חולפת כעבור שלושה חודשים בערך
.הטיפול בתרופה זו הוא נסיוני בינתיים

חידושים נוספים הם בתחום הטיפול בסטרואידים. "בודסונייד" היא תרופה סטרואידלית
.ידועה, שלאחרונה הוחל שימוש בה גם במחלות מעי דלקתיות
יתרונה הגדול הוא בכך שהיא מתפרקת מהר בגוף ואינה פוגעת במערכות אחרות
כמו הפרדניזון. הבעיה היא שהתרופה יעילה בעיקר בדלקת הממוקמת באיזור בו מתפרקת התרופה
כלומר בסוף המעי הדק ותחילת המעי הגס. לכן, חולה הסובל ממחלה מפושטת יותר
.לא יוכל להנות מהטיפול בבודסונייד, עדיין
כמו כן אין עדיין מחקרים מספיק ארוכי טווח לגבי השפעת התרופה לטווח
.ארוך, לרבות על תהליכי הגדילה של ילדים