השיעורים בהוגוורטס נלמדים במספר מקומות שונים בטירה. כמה מהם, כמו לחשים, נלמדים בכיתות בתוך הטירה. האחרים בחממות (תורת הצמחים), במרתפים (שיקויים), בראש המגדל (אסטרונומיה), ואפילו במדשאות (תעופה וטיפול בחיות פלא). פעמון משמיע צלצול עוצמתי שנשמע בטירת הוגוורטס ובמרחביה מודיע על סוף השיעורים.

השיעורים שונים באורכם, בתוכנם ובגישתם. יש כיתות לכל שנה ובד"כ הם נלמדים בקבוצה עם בתים ספציפיים. אולם, כמה שיעורים נלמדים עם קבוצה יותר גדולה שנלקחה משני בתים. יש שיעורים שהם "כפולים", כנראה שמשך אורכם הוא כפול מזה של שיעור רגיל. להרבה שיעורים יש חלק "תיאורטי" וחלק "מעשי", כך שהתלמידים לוקחים חלק במקצוע שהם לומדים.

המורים שונים מאוד בכישורם כמורים ובהתמחותם. בקרבם, רבים מהם הם המוכשרים ביותר בתחומם, אבל יש הבדל משמעותי בנוגע לכישור שלהם בהובלת התלמידים שלהם ללמוד את מקצועם.

לחלק מהסגל בהוגוורטס יש שליטה מעולה בחומר שהם מלמדים ובאיך להעביר אותו. מקגונגל, לדוגמה, היא גם מצויינת בשינויי צורה וגם אחת מהאנימאגיות היחידות בכל המאה, חוץ מזה שהיא גם מורה מעולה. חוש ההומור הבריא של פליטיק מביא לכך שבכיתה לא רק לומדים את החומר, אלא גם לכך שכמעט כולם עוברים בהצלחה את בחינות הבגרות.

וישנם כאלו כמו סנייפ, האגריד ובינס שנחשבים בין המצויינים בתחומם, אבל יש להם מגרעות ברורות כמורים. במקרה של מורה השיקויים, יחסו לתלמידיו מאפיל על כישרונו כרוקח שיקויים, האגריד לא מודע כל-כך לעובדה שלרוב האנשים חסרים האינסטינקטים שלו (ובואו נודה בזה, גם מבנה הגוף האדיר שלו) בהתמודדות עם יצורים מסוכנים, שבזה הוא אלוף. אם לקחת עוד דוגמה, בינס כל-כך נאמן למקצועו שאפילו המוות לא הפריע לו להמשיך בסדר ההוראה הרגיל, וההתלהבות היחידה שראינו אצלו זה העניין של עובדות היסטוריות מוצקות. עדיין, סגנון ההרצאה שלו משעמם-מוות עד שהוא גורם אפילו למלחמות הענקים להישמע משעממות, והתלמידים כל כך לא מעורבים בשיעור כך שאם מישהו שואל שאלה זה נדיר במיוחד (אפילו הרמיוני שאלה שאלה רק פעם אחת).